הקשבה לפני הכול
כאשר אדם פונה לעורך דין, הוא אינו מגיע רק עם שאלה משפטית. ברוב המקרים הוא מגיע לאחר תקופה של חוסר ודאות, אכזבה, כעס או תחושת חוסר צדק.
לעתים הוא כבר ניסה לפתור את המחלוקת בעצמו.
לעתים הוא חושש מהשלכותיה.
ולעתים זו הפעם הראשונה שבה הוא מספר את הסיפור מתחילתו ועד סופו.
לכן עוד לפני שבוחנים את המסמכים או את הוראות הדין, חשוב להקשיב, לא רק למה שנאמר אלא גם למה שעומד מאחוריו.
הקשבה היא בסיס לאמון
אדם שמרגיש שמקשיבים לו באמת, מסוגל לשתף גם את הפרטים שאינם תמיד נוחים.
את ההתלבטויות\ את החששות, את השאלות שאין להן עדיין תשובה.
הקשבה אינה נועדה רק להבין את המחלוקת. היא מאפשרת לבנות אמון – ואמון הוא תנאי הכרחי לעבודה משפטית משותפת.
כאשר הלקוח יודע שיש מי שמקדיש זמן להבין את התמונה המלאה, קל יותר לקבל יחד החלטות גם כאשר הן אינן פשוטות.
מאחורי כל מחלוקת יש סיפור אישי
מחלוקות אינן מתקיימות בחלל ריק. הן משפיעות על העבודה, על המשפחה, על השגרה ועל תחושת הביטחון. לעתים הן מלוות אדם במשך חודשים ואף שנים. לכן גם כאשר השאלות הן משפטיות, ההשפעה שלהן היא אנושית.
הקשבה מאפשרת להבין כיצד המחלוקת משפיעה על חייו של האדם, ומהי הדרך שתסייע לו להתמודד עמה בצורה הנכונה ביותר.
להבין לפני שמכוונים
תפקידו של עורך הדין אינו לומר ללקוח רק מה אפשר לעשות. תפקידו גם לעזור לו להבין את האפשרויות, את המשמעויות של כל בחירה ואת הדרך המתאימה לנסיבותיו. כדי לעשות זאת, לא די להכיר את החוק. צריך להכיר גם את האדם, לא כדי להסכים עם כל תחושה או עמדה, אלא כדי להבין מה באמת חשוב לו, מה הוא מבקש להשיג ומה יאפשר לו להרגיש שבחר בדרך הנכונה.
הקשבה היא חלק מהמקצועיות
לעתים קיימת תפיסה שהקשבה היא בעיקר תכונה אישית. בעיניי, היא גם חלק מהמקצועיות. משום שרק כאשר מבינים את האדם במלואו, ניתן לבנות אסטרטגיה שתשרת לא רק את ההליך המשפטי, אלא גם את מטרותיו ואת צרכיו.
בסופו של דבר עבודה משפטית אינה מתחילה רק בניתוח הדין או בבחינת הראיות.
היא מתחילה במפגש בין אנשים.
הקשבה אינה מחליפה ידע משפטי, ניסיון או חשיבה אסטרטגית.
היא יוצרת את הבסיס שעליו ניתן לבנות אותם.
